Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 62b

גֵּר צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה מַאי טַעְמָא מִשְׁפָּט כְּתִיב בֵּיהּ כַּדִּין מִי יֵימַר דְּמִזְדַּקְּקוּ לֵיהּ הָנֵי תְּלָתָא

Traduction

A convert requires the presence of three Jews for his conversion. What is the reason for this requirement? It is written with regard to a convert: ''You shall have one manner of law, for the convert as for the homeborn'' (Leviticus 24:22), which indicates that a conversion is considered a judgment that requires three judges. And if he requires three judges, who says that those three will be available to him? Since he cannot convert at a time of his choosing, it is not considered within his power to convert.

Rachi non traduit

צריך שלשה. ישראלים שנזקקין לו להטבילו ולהודיעו מקצת מצות קלות וחמורות כדאמר ביבמות (דף מז.):

משפט כתיב ביה. משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח:

מי יימר דמזדקקו ליה. הלכך לאו בידו הוא:

Tossefoth non traduit

גר צריך שלשה משפט כתיב ביה כדין. נראה דוקא בקבלת מצות הוא דבעינן ג' אבל בטבילה בחד סגיא אם כבר קיבל עליו המצות וראיה מההיא דיבמות (דף מה:) דקאמר התם ההוא דהוו קרי ליה בר ארמאי פירוש משום דמל ולא טבל אמר ריב''ל מי לא טבל לקריו כלומר וכי לא ראה קרי מימיו דצריך לטבול א''כ משמע מדנפיק בטבילת קריו משמע דלא בעינן שלשה ומיהו קשה מהא דאמר (שם דף מז:) דמושיבין אותה במים עד צוארה ושני תלמידי חכמים יושבים מבחוץ ומודיעין לה מקצת מצות קלות ומקצת חמורות ופריך והא בעינן שלשה ומשני תני שלשה אלמא משמע דלטבילה נמי בעינן שלשה ויש לומר דודאי למצוה בעינן שלשה אבל לא לעכב אי נמי י''ל דהא דבעי שלשה היינו טעמא משום קבלת מצות וא''ת משום קבלת מצות נמי אמאי בעינן שלשה והרי הודאות והלואות דכתיב בהן משפט ואפ''ה אמרינן בסנהדרין (דף ג.) דדן אפילו יחידי ויש לומר דיש לנו להשוותן לגזילות וחבלות דלעולם בעי שלשה דכל היכא דאיכא לאקושי לקולא ולחומרא לחומרא מקשינן וא''ת א''כ ליבעי מומחין כמו גזילות וחבלות ויש לומר דשליחותייהו עבדינן כדאמרינן בגיטין (דף פח:) עוד אמר הר''ר נתנאל דבגר כתיב לדורותיכם דמשמע בכל ענין אע''ג שאינן מומחין דעל כרחך השתא ליכא מומחין שהרי אין סמוכין ולדורותיכם משמע לדורות עולם:

מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל אֶלָּא מֵעַתָּה הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְשִׁפְחָתוֹ וְאָמַר הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שֶׁאֲשַׁחְרְרִיךְ הָכִי נָמֵי דְּהָווּ קִידּוּשִׁין הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם מֵעִיקָּרָא בְּהֵמָה הַשְׁתָּא דַּעַת אַחֶרֶת

Traduction

Rabbi Abba bar Memel objects to this: If that is so, and anything that is in one’s power to perform is not considered lacking in its action, one who gives one peruta to his Canaanite maidservant and says: You are hereby betrothed to me after I emancipate you, so too will you say that it is a betrothal because he has the power to emancipate her? The Gemara rejects this suggestion: How can these cases be compared? There, the Canaanite maidservant initially had the legal status of an animal, i.e., she is not subject to betrothal at all, whereas now she has an independent mind. Once she has been emancipated she has the status of a Jew and is not considered the same person at all. Consequently, the attempted betrothal is certainly considered lacking an action.

Rachi non traduit

הכי נמי דהוו קידושין. הואיל ובידו לשחררה ולקדשה:

ה''ג מעיקרא בהמה והשתא דעת אחרת. הלכך אין מחוסר מעשה גדול מזה:

Tossefoth non traduit

אלא מעתה הנותן פרוטה לשפחתו כו'. תימה אמאי לא משני נמי הכא מי יימר דמזדקקי לה תלתא כדמשני לעיל וא''כ אינו בידו וי''ל דסוגיא זו אתיא כמ''ד ביבמות (דף מז:) עבד אין חייב בקבלת מצות לאחר שחרור לפי שהיה חייב קודם שחרור במצות אשה א''כ בשעת קניינו היו מטבילין אותו כדי לקבל המצות וטבילה דלאחר שחרור היינו טבילת גר וההיא לא בעי שלשה:

וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שֶׁאֲגָרְשִׁיךְ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת הָכִי נָמֵי לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּהָווּ קִידּוּשִׁין נְהִי דִּבְיָדוֹ לְגָרְשָׁהּ בְּיָדוֹ לְקַדְּשָׁהּ

Traduction

The Gemara asks: But that which Rabbi Oshaya says: With regard to one who gives one peruta to his wife and says to her: You are hereby betrothed to me after I divorce you, she is not betrothed, so too according to the opinion of Rabbi Yoḥanan will you say that it is a betrothal because he has the power to divorce her? The Gemara answers: Although he has the power to divorce her, does he have the power to betroth her against her will? It is not in his power to effect the betrothal, as once she has divorced him the matter is no longer exclusively dependent upon him.

Rachi non traduit

ה''ג הנותן פרוטה לאשתו ואמר הרי את מקודשת לי לאחר שאגרשיך אינה מקודשת. אם גירשה הכי נמי דהוו קידושין לרבי יוחנן:

בידו לקדשה. בתמיה וכי בידו לקדשה אם יגרשנה שמא לא תתרצה בקידושיו:

Tossefoth non traduit

נהי דבידו לגרשה בידו לקדשה. ה''ה נמי דמצי לשנויי לעיל הכי:

תִּפְשׁוֹט דְּבָעֵי רַב אוֹשַׁעְיָא הַנּוֹתֵן שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת לְאִשָּׁה בְּאַחַת אָמַר לָהּ הִתְקַדְּשִׁי לִי הַיּוֹם וּבְאַחַת אָמַר לָהּ הִתְקַדְּשִׁי לִי לְאַחַר שֶׁאֲגָרְשִׁיךְ תִּפְשׁוֹט מִינַּהּ דְּלָא הָווּ קִידּוּשִׁין דִּלְמָא כִּי הֵיכִי דְּתָפְסִי קִידּוּשִׁין הַשְׁתָּא תָּפְסִי נָמֵי לְאַחַר כֵּן

Traduction

The Gemara comments: Being that it is not in his power to effect the betrothal, you can use this logic to resolve the dilemma raised by Rav Oshaya: What is the halakha with regard to one who gives two perutot to a woman, and with one he says to her: Be betrothed to me today, and with the other one he says to her: Be betrothed to me after I divorce you? What is her status after he divorces her? That dilemma was left unanswered, and the Gemara suggests that you can resolve from here that it is not a betrothal. The Gemara explains that this case is different, and Rav Oshaya’s dilemma was actually as follows: Perhaps in that situation, just as the betrothal is effective now, it is also effective afterward. Since she is currently under her own authority and agrees to betroth herself to him, it is possible that she can now consent to a betrothal that will take effect at a later time.

Rachi non traduit

תפשוט דבעי רבי אושעיא. מהא דאמרן דמשום דאין בידו לקדשה משיגרשנה לא הוו קידושין ולא מידי תפשוט דבעי ר' אושעיא נמי דלא הוו קידושין דהשתא חלין לכשיגרשנה:

דלמא כי היכי דתפסי כו'. כלומר להכי מספקא ליה לרבי אושעיא בהא משום דאיכא למימר דלמא סבירא לן מגו דאי בעי לקדושי השתא מקדשי תפסי בה קידושין לאחר זמן מהשתא אבל המקדש את אשתו לא חזיא השתא למתפס קדושי שהרי מקודשת ועומדת:

תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אֵין תּוֹרְמִין מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְחוּבָּר וְאִם תָּרַם אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה כֵּיצַד אָמַר פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ תְּלוּשִׁין יִהְיוּ תְּרוּמָה עַל פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ מְחוּבֶּרֶת פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ מְחוּבֶּרֶת יִהְיוּ תְּרוּמָה עַל פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ תְּלוּשִׁין לֹא אָמַר כְּלוּם אֲבָל אָמַר לִכְשֶׁיִּתָּלְשׁוּ וְנִתְלְשׁוּ דְּבָרָיו קַיָּימִין

Traduction

The Gemara comments: It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan: One may not separate teruma from the detached for the attached, and if he separated teruma, his teruma is not teruma. How so? If he said: The detached produce of this garden bed will be teruma for the attached produce of this garden bed, or: The attached produce of this garden bed will be teruma for the detached produce of this garden bed, he has not said anything of consequence, as the obligation to separate teruma applies only to detached produce. But if he said that the attached produce will be teruma when they will be detached, and they become detached, his statement is valid, as he has the power to detach them.

Rachi non traduit

תניא כוותיה דרבי יוחנן. דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי:

אבל אם אמר לכשיתלשו תרומה ונתלשו דבריו קיימין. הואיל ובידו לתלוש ולהפריש:

יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אֲפִילּוּ אָמַר פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ תְּלוּשִׁין יִהְיוּ תְּרוּמָה עַל פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ מְחוּבֶּרֶת פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ מְחוּבֶּרֶת יִהְיוּ תְּרוּמָה עַל פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ תְּלוּשִׁין לִכְשֶׁיָּבִיאוּ שְׁלִישׁ וְיִתָּלְשׁוּ וְהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ וְנִתְלְשׁוּ דְּבָרָיו קַיָּימִין

Traduction

Moreover, Rabbi Eliezer ben Ya’akov said that even if one said: The detached produce of this garden bed will be teruma for the attached produce of this garden bed, or: The attached produce of this garden bed will be teruma for the detached produce of this garden bed when they, i.e., the attached produce, will reach one-third of their growth and are detached, although at the time they had yet to ripen which means that the obligations of terumot and tithes do not apply to them, when they will reach one-third of their growth and are detached, his statement is upheld.

Rachi non traduit

יתר על כן. אפילו מה שאין בידו דקסבר אדם מקדיש ומקנה דשלב''ל:

לכשיביאו שליש. שעדיין לא הביאו שליש ואין בידו לתלוש ולהפריש דתבואה שלא הביאה שליש לאו תבואה היא כדגמר בר''ה (דף יג.) מועשת את התבואה לשלש אל תקרי לשלש אלא לשליש:

אָמַר רַבָּה לֹא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אֶלָּא בְּשַׁחַת אֲבָל בַּאֲגַם לֹא רַב יוֹסֵף אָמַר אֲפִילּוּ בַּאֲגַם מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי אֲגַם לִישָּׁנָא דְּבוּצְלָנָא הוּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר קְרָא הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ

Traduction

Rabba says: Rabbi Eliezer ben Ya’akov says this ruling only with regard to fodder, produce that has grown stalks even if it is not yet ripe. But he did not refer to produce that is still completely soft [agam]. Rav Yosef says: He even referred to soft produce. In relation to this dispute, the Gemara asks: From where may it be inferred that this word agam is a term of growth [butzlana]? The Gemara answers that Rabbi Elazar said that this is as the verse states: ''Is it to bow down his head as a bulrush [ke’agmon]'' (Isaiah 58:5), i.e., like a soft, drooping plant.

Rachi non traduit

אלא בשחת. שאע''פ שלא נתבשלו הגרעינין שליש או אפי' עדיין לא לבלבו החיטים שחת מיהא הוי וראוי לקצור ולהאכיל לבהמה דמידי דמינכר וחשוב הוא:

אבל באגם. שאינה אלא צמחים רכים ולקמן מפרש מאי לשון אגם:

לא. דכיון דלא חשיב לא חייל עליה שם תרומה למפרע:

דבוצלנא. שהוא מבצל ועולה מן הארץ ויש בו כדי לכוף וחבירו בעירובין (דף כט:) דלא איבצול זירתא שלא גדל זרת:

כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ אִם יָלְדָה אִשְׁתְּךָ נְקֵבָה מְקוּדֶּשֶׁת לִי לֹא אָמַר כְּלוּם וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת אֲבָל אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת דְּבָרָיו קַיָּימִין כְּמַאן אִי כְּרַבָּה כְּשֶׁהוּכַּר עוּבָּרָהּ אִי כְּרַב יוֹסֵף אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוּכַּר עוּבָּרָהּ

Traduction

§ The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which is taught in the following baraita: With regard to one who says to another: If your wife gives birth to a female she is betrothed to me, he has not said anything? And Rabbi Ḥanina says: They taught this halakha only in a case where the other’s wife is not pregnant. But if his wife is pregnant his statement is upheld. In accordance with whose opinion is this ruling? The Gemara answers: The baraita can be explained in accordance with everyone’s opinion. If it is in accordance with the opinion of Rabba, it is referring to a situation where her fetus was already noticeable, just as the stalks of fodder are recognizable. If it is in accordance with the opinion of Rav Yosef, the halakha of the baraita applies even if her fetus was not yet noticeable.

Rachi non traduit

כמאן אזלא. אדרבי חנינא קאי כמאן פריש רבי חנינא אמתני' דאם אשתו מעוברת דבריו קיימין אלמא דבר שלא בא כלל לעולם הוא דאין מקנה אבל בא מקצתו מקנה:

כמאן אי כרבה. סבירא ליה דאוקמא לרבי אליעזר בן יעקב בשחת הכא מעוברת נמי בשהוכר עוברה וכדרבי אליעזר בן יעקב ואי כרב יוסף סבירא ליה דאפילו באגם אמרה רבי אליעזר הכא אפילו לא הוכר אמר רבי חנינא מקודשת לדברי ר' אליעזר בן יעקב וכדרבי אליעזר בן יעקב קי''ל דמשנתו קב ונקי:

Tossefoth non traduit

ואמר רבי חנינא לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת. פי' בקונטרס דאיירי אליבא דר''א בן יעקב דאילו רבנן אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וא''כ אפילו מעוברת לאו כלום הוא וא''ת מנ''ל לרבי חנינא דאיירי כשאין אשתו מעוברת ורבי אליעזר בן יעקב היא ודלמא איירי אף כשאשתו מעוברת ורבנן היא וא''כ אמאי קאמר לא שנו וי''ל משום דבכולה ברייתא דבסמוך הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר כו' דקתני רבי מאיר אומר מקודשת ולא תני בהדייהו זו אם ילדה אשתך נקבה כו' אלמא קסבר דאפילו ר' מאיר מודה דאינה מקודשת היכא דאמר ליה אם ילדה אשתך נקבה ורבי מאיר ורבי אליעזר אמרו דבר אחד כדאמר לקמן ולפיכך אתא רבי חנינא לפרש דלא אמר רבי אליעזר בן יעקב אלא כשאין אשתו מעוברת וכו' כדפרי' דהא רבי אליעזר בן יעקב מודה היכא דאמר לו אם ילדה אשתך נקבה לאו כלום הוא ונראה דאע''ג דהלכה כרבי אליעזר בן יעקב בעלמא דקב ונקי הוא הכא לית הלכתא כוותיה ולאו ככולהו תנאי דאמרי אדם מקנה דשלב''ל דהא פליגי בב''מ (דף סו:) רב נחמן ורב הונא במוכר פירות דקל לחבירו רב הונא אמר עד שלא באו לעולם יכול לחזור בו משבאו לעולם אין יכול לחזור בו ואדם מקנה דבר שלא בא לעולם ורב נחמן אמר אפילו באו לעולם יכול לחזור בו דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וזה מכרן קודם שבאו לעולם והלכה כרב נחמן בדיני וא''כ אין הלכה כר''א בן יעקב:

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַבָּה לָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אֶלָּא בְּשַׁחַת דְּבֵי כִיבְשָׁא אֲבָל בְּשַׁחַת דְּבֵי שָׁקְיָא לָא רַב יוֹסֵף אָמַר אֲפִילּוּ בְּשַׁחַת דְּבֵי שָׁקְיָא

Traduction

And there are those who say a different version of this dispute. Rabba says: Rabbi Eliezer ben Ya’akov says his ruling only with regard to fodder of a non-irrigated field, which is not watered. But he did not speak about fodder of an irrigated field. Since the produce of this field will not grow on its own if it is not watered, it is not considered as if this produce has entered the world. Rav Yosef said: Rabbi Eliezer ben Ya’akov referred even to fodder of an irrigated field, as this produce too is treated as having entered the world when it reaches the stage of fodder.

Rachi non traduit

דבי כיבשא. שדה של בית הבעל שדייה במי גשמים:

אבל בשחת דבי שקיא. של שדה בית השלחין שצריכה להשקות לא אמר דעבידא דפסידה כי לא משקה לה כדמיבעי לה הלכך כמי שלא באה לעולם כלל הוא:

אפילו שחת דבי שקיא. הואיל והגיע לכלל שחת:

כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ אִם יָלְדָה אִשְׁתְּךָ נְקֵבָה מְקוּדֶּשֶׁת לִי לֹא אָמַר כְּלוּם וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת אֲבָל אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת דְּבָרָיו קַיָּימִים כְּמַאן כְּשֶׁהוּכַּר עוּבָּרָהּ וְדִבְרֵי הַכֹּל

Traduction

The Gemara asks: According to this version of the dispute, in accordance with whose opinion is that which is taught in the following baraita: If one says to another: If your wife gives birth to a female she is betrothed to me, he has not said anything? And Rabbi Ḥanina says: They taught this only when his wife is not pregnant, but if his wife is pregnant his statement is upheld. In accordance with whose opinion is this ruling? The baraita must be referring to a case where her fetus was noticeable, and therefore everyone agrees with this ruling. The baraita is in accordance with the opinions of both Rabba and Rav Yosef, as even Rav Yosef agrees that Rabbi Eliezer ben Ya’akov was referring only to fodder whose stalks were already noticeable.

Rachi non traduit

ודברי הכל. בין לרבה בין לרב יוסף הוכר עוברה בעינן דומיא דשחת דהא נמי כשחת דבי כיבשא הוא שגמרו בידי שמים:

אָמַר אַבָּיֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְרַבִּי וְרַבִּי מֵאִיר כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹלָם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הָא דַּאֲמַרַן רַבִּי דְּתַנְיָא

Traduction

Abaye says: Rabbi Eliezer ben Ya’akov, and Rabbi Yehuda HaNasi, and Rabbi Meir all hold the following principle: A person can transfer an entity that has not yet come into the world. That is, one can perform an act of acquisition for an item that is not yet in existence. The opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov is referring to that which we just said, that one can separate teruma even for produce not yet included in this mitzva. Where does Rabbi Yehuda HaNasi state a similar opinion? As it is taught in a baraita:

Rachi non traduit

שלא בא לעולם. ביאה גמורה כי הכא דלא הביא שליש:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source